פרטים עלי

התמונה שלי
אמא לשתי בנות (שנתיים וחצי וחמש) ובת(הבת של בן זוגי בת כמעט 15) כבר 5 שנים בבית מגדלת את בנותיי ומחפשת את הדרך לשמור על עצמי בתוך כל העניין הזה-המפלט נמצא בעיקר ביצירה ובתפירה ובנסיון לשמור על הקצב

יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

הפלא הרומאי

תרומות רומא לעולם .....ברדידותי כי רבה אני ישר חושבת על אוכל אבל לא היה שמץ של קולינריות בתור
האינסופי שהייתי חלק ממנו אתמול......בירוקרטיה....ידעתם שזה מרומא? היינו צריכים להסתפק בפיצה.
חמש בבוקר , השעון המעורר קם לתחייה ואני מזנקת מהמיטה....טוב נו, אולי מזנקת זו הפרזה קלה....נוזלת הלומת שינה מהמיטה ומנסה שלא להעיר את הבנות אבל בו זמנית להעיר את בן זוגי היקר ונובחת לעברו פקודות ביצוע:התיק, האוכל, המקלחת, קפה!!!!!!!!! (אני מעולה בלנבוח בבוקר- אני יודעת אפילו לנבוח כמעט בדממה, לצערי האפקט הולך ופוחת עם הזמן ואני מוצאת את עצמי נובחת על ריק....)
רבע לשש, מקולחים וארוזים נוסעים לתל אביב-אין מצב שיהיו פקקים.....יש פקקים.
הלחץ שלי עולה, יש לי תור לראיון בשגרירות ארה"ב ב 7:50 ומפחיד אותי לאחר, כמסורבת ויזה סדרתית (אפילו אוסטרליה סירבה לי בזמנו) אני עושה כל שאפשר בכדי לרצות את הרשות הממונה-לחרדתי גיליתי בערב הקודם שתמונות הפספורט שלי אינן עונות על הנדרש....הלחץ גובר.
מתקלפת מהטלפון וכל השאר , נפרדת מהמשפחה ונשאבת אל מכונה משומנת היטב למשך ה 3 שעות הבאות. ש ל ו ש שעות של עמידה בתור + ריצה אל איש שהואיל לצלם אותי כך שיראו לי את האוזניים (לא רואים את האוזניים- זה מה שהפריע להם!!!!!) תמורת סכום מופקע....והנה אני הבעלים של אשרת כניסה לארה"ב. אל אלוהים!מה למען השם לקח לי כל כך הרבה זמן! וכמובן שאיש לא פצה פה במהלך ההמתנה ההזויה הזו-הפחד שאיזה מאבטח בן 12 בוגר יחידה עם שם של איזה פרי או ציפור יעיף אותי לקצה התור. נו טוב, לפחות פגשתי רופא נחמד, מגיל מסויים תמיד טוב להיות מוקף ברופאים, ועוד כמה עפולאים שנקלעו אתי אל אותה ספינת בירוקרטיה.
המשך היום היה עוד יותר הזוי...נסיעה ברכבות ובאוטובוסים (חוויות יוצאות דופן לשתי בנותי המאד לא עירוניות), הגב נתפס באחד המעברים בין גופי תחבורה ובכל זאת המשכתי כאם השנה (מה שאשמה יכולה לעשות) לגן חיות בחיפה...גלידה...עוד שני אוטובוסים...סבא וסבתא בקריות...הביתה.
הבוקר זחלתי מהמיטה (זחלתי כי אני לא מצליחה להתיישר ) ומחכה למזור בדמות טיפול שיאצו ....
עוד שבועיים כאלו וקוסטה ריקה תקבל קליפה ריקה ומעוותת של האישה שהייתי פעם...
לפחות עכשיו אוכל לפצות ב3 ימי כיף בניו ג'רזי....
OLD NAVY וחברים ראו הוזהרתם!
חג שמח לכולכם 
נשמח להתאשפז אצל מי שאמיץ דיו להזמין אותנו
ושאו תפילה קטנה לסתיו שיבוא כבר....אין סוכות בלי גשם שמחרב את הסוכה!!!
(עד שאלמד לשלוט בעניין הזה אני מצרפת קישור לשיר נעים בדרך המעט יותר מסורבלת)

3 תגובות:

  1. מעולה!
    תמשיכי לכתוב.
    וצרפי את התיקים המאממים שתפרת לילדות לטיסה האינטראקטיבית שמתוכננת לכם.
    אעזור לך לגבי קישורים וסרטונים לבלוג.
    נשיקות

    השבמחק
  2. והנה מה שקראתי מיד אחרי שקראתי את זה, סינכרוניות מעניינת שכזו:
    http://gili-agmon.blogspot.com/2010/09/dumbass-penis-bastard.html

    השבמחק
  3. אח שלך מצחיק אותי-קראתי את הבלוג שלו! אמשיך לכתוב ברגע הראשון שיהיו לי דקות מחשב וקורטוב שפיות.....זה עלול לקחת קצת זמן

    השבמחק